סגנון הורות ועמדות כלפי אלימות בראייה בין דורית בקרב דתיות וחילוניות מיהודה ושומרון

267 סגנון הורות ועמדות כלפי אלימות בראייה בין דורית בקרב דתיות וחילוניות מיהודה ושומרון שרה בן דוד ומלי שחורי מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן, והמרכז האוניברסיטאי אריאל מבוא קיימות דרכים רבות לגידול ילדים, ומספר המסגרות המשפחתיות, הערכים והמנהגים המשפחתיים גדול ומגוון. הספרות המחקרית עשירה בתיאוריות ובמחקרים, שבוחנים מהן הדרכים הטובות ביותר לחנך ילדים. למרות המחלוקות בתחום, קיימת הסכמה חוצת גבולות ותרבויות: הורים שואפים ופועלים להנחיל לילדיהם את הערכים, את הנורמות ואת אמות המידה שלהם )עומר, 2000(. הסכמה נוספת מתייחסת לכך, שהמשפחה יכולה לשמש כגורם התורם להתפתחות של התנהגות אלימה או למניעת התנהגות כזאת בקרב ילדים 2009( Turner,,(Hoeve et al., 2009; Heffer, Chandler & וכי להורים יש השפעה מכרעת על חינוך ילדיהם )לסקירה ראו:.)Witt, 1997 כל אחד מההורים מביא אתו לתהליך המשפחתי את מאפייניו האישיותיים הייחודיים, ואת עמדותיו ותפיסותיו ביחס לחינוך, ואין לקבוע כללים זהים לכל המשפחות )ראו למשל: )2009 Garcia,.García & עם זאת, קיימת הסכמה, כי הפעלת סמכות הורית אפקטיבית בשילוב סביבה הולמת הם הבסיס להתפתחות תקינה של הילדים בכל משפחה באשר היא.)Gunnoe, 2006( בשל החשיבות הרבה של ההורים בחינוך ילדיהם, מחקר זה שם לו למטרה לבחון את הקשר שבין סגנון ההורות של ההורים לבין סגנון ההורות של ילדיהם כהורים בעצמם. ליתר דיוק, מטרת המחקר היא בחינת הקשר שבין סגנון ההורות של אימהות ובנותיהן )אימהות בעצמן( בשתי קבוצות אוכלוסין מובחנות, נשים דתיות ונשים חילוניות, תוך בחינת ההבדלים בין שתי קבוצות אימהות אלה. סגנון הורות סגנון הורות הוגדר כ"עמדות אודות הילד המועברות לו ויוצרות אקלים רגשי המבטא את התנהגות ההורים" )488.p.)Darling & Steinberg,,1993 אחד המודלים ששימשו מחקרים רבים בתחום, הוא המודל של באומריד )1977,)Baumrind, המתפרס על שנים רבות. החוקרת ביצעה סדרה של מחקרי אורך, שהניבו מודל הכולל שלושה סגנונות עיקריים המאפיינים הורים בחינוך ילדיהם: סגנון הורות סמכותני,)authoritarian( סגנון

268 שרה בן דוד ומלי שחורי הורות סמכותי,)authoritative( וסגנון הורים מתירני )permissive( Baumrind, ),1977.)1991; Robinson et al. 1995 סגנון הורות סמכותני מאפיין הורים המאמינים בכוח הסמכות, החלטיים ובטוחים בדעתם, התופסים את המשמעת כדבר החשוב ביותר )סולברג, Rea,;1999 Rossman & Altobello, 2002.)2005; Reitman,. Rhode., Hupp. & סגנון זה מבוסס על שיטת חינוך הדוגלת בעקרונות של "שכר" ו"עונש". שיטה זו יוצאת מנקודת הנחה, שההורים הם הקובעים הבלעדיים, ועל פיהם יישק דבר )בר אב, 2001(. זאת, מתוך אמונה בציות ובהיענות להורה בשל הסטטוס שלו, ובשל ההבנה שיחסים צריכים להיות היררכיים. לפיכך, ההורים המתאפיינים בסגנון הורות כזה, מצפים כי הוראותיהם ימולאו בלי מתן הסבר. הורים כאלה, בדרך כלל, הם בעלי עמדה "מכוונת אשמה" כלפי התנהגות לא הולמת, ומאמינים שלילדיהם יש יכולת גבוהה לשליטה עצמית ולקבלת אחריות. תפיסה שאינה תמיד הולמת את המציאות )1994 Holloway,.(Scott-Little, סגנון הורות סמכותי מתאפיין בשיטת חינוך דמוקרטית, הבנויה על עקרונות שיתוף, התייעצות וחלוקת תפקידים באשר לביצוע מטלות חיי היום יום; על עידוד לקבלת אחריות אישית ולעצמאות בהתאם לגיל וליכולת של הילד )1991 ;Baumrind, בר אב, 2001(. הסגנון הסמכותי מבוסס על מידה רבה של קבלה בצד מידה רבה של פיקוח הדוק. כך, לדוגמה, בהתייחס למתבגרים, הורים המאופיינים בסגנון הורות סמכותי, יציבו סטנדרטים ברורים להתנהגות המתבגר; יהיו אסרטיביים אולם לא חודרניים או מגבילים; ינסו להדריך את המתבגר, אולם גם ימנעו מלהגן הגנת יתר. המשמעת שהם נוקטים היא תמיכתית ולא עונשית. סגנון זה מעודד אוטונומיה ואינדיווידואציה )עומר, 2000; & Warner, Querido,.)Eyberg 2002; Reitman et al, 2002; סגנון הורות מתירני הוא הניגוד לסגנון ההורות הסמכותני. הורים המגדלים את ילדיהם על פי סגנון זה, מאמינים, כי יש לתת לילד "חופש כמעט בלתי מוגבל", וכי הורים טובים צריכים לבוא לקראת הילד ולהתחשב במה שהוא רוצה )סולברג, Robinson; 1999 al. 1995.)et כך, לדוגמה, ההורים נענים במידה רבה מאוד לצורכי ילדיהם, מאפשרים להם ויסות עצמי, נמנעים מעימותים וממעטים להציב דרישות. סגנון הורות זה נובע, לעתים קרובות, מקושי ומהימנעות של ההורים לעמוד במשימותיהם ההוריות, כגון התמודדות עם קונפליקטים )עומר, 2000(. מחקרים שבדקו את הקשר שבין סגנון הורי ובין התנהגות הילדים ועמדותיהם, הראו, כי סגנון הורים סמכותי היה קשור בתפקוד נורמטיבי של ילדים במידה רבה יותר בהשוואה לסגנונות האחרים )ראו לדוגמה: & Rossman McKinney, Donnelly, & Renk, 2008;.)Rea, 2005 במחקר שבדק את הקשר בין סגנון ההורות ובין מצבם הנפשי של מתבגרים, נמצא, כי מתבגרים שדיווחו על חודרנות ופיקוח הדוק, מבטאים סימפטומים רבים יותר של מצוקה, של דיכאון ושל בעיות התנהגות בהשוואה למתבגרים שחווים סגנון הורות סמכותי, הכולל יחסים חמים )2001 Crockett,.)Jacobson & ניתן לומר, כי בעוד סגנון הורות סמכותי מאפשר לילד בניית הערכה עצמית ודימוי עצמי חיוביים, ותפקוד חברתי תקין, סגנון הורות סמכותני מדכא את רוחו של הילד, מפחית את ביטחונו העצמי, וכן את דימויו ואת הערכתו העצמית )קוולס, 2002(. מכיוון שכך, סגנון הורות סמכותני נתפס כשיטת חינוך פסולה בתרבויות מערביות דמוקרטיות )בר אב, 2001; al., Dwairy et. 2006(. לעומת זאת, סגנון הורות מתירני, שנתפס, אולי, כסגנון שמאפשר את מרב חופש

סגנון הורות ועמדות כלפי אלימות בראייה בין-דורית בקרב דתיות וחילוניות מיהודה ושומרון 269 הפעולה, וכקיצוניות מנוגדת לסגנון סמכותני, הוא סגנון הורות המונע מהילד את ההכנה הנדרשת להתמודדות עם הבעיות והתסכולים המצפים לו מחוץ למערכת המשפחתית )סולברג, 1999(. ככזה, הוא עשוי להוביל את הילד להתחבר עם קבוצות א סוציאליות, כתוצאה מאי גיבוש מנגנוניו הפסיכולוגיים הדרושים לו להתנהגות עצמאית ואחראית.)Baumrind, 1991( השתייכות דתית מעבר להבדלים בסגנונות ההורות, ניתן להניח כי רוב ההורים, בין שהם חילוניים או דתיים, מודרניים או שמרנים, ישרים או נוכלים, שואפים לכך שתהיה בידיהם הסמכות ההורית, או במילים אחרות, היכולת לקבוע כללים וערכים בעבור הילדים, ולמנוע מהם לעשות מעשים העשויים לפגוע בהם )עומר, 2000(. הדרך הנבחרת על ידי ההורה להשגת המטרה, קשורה גם במשתנים חברתיים ותרבותיים )& Bronfenbrenner Bronfenbrenner, ;1979.)Morris, 1998 אחד המשתנים העיקריים הוא הדת. אין להתעלם מכך, כי קיימים הבדלים בדרכי החינוך שקשורים לאמונה דתית. המסורת היהודית מציגה את חינוך הילדים המוטל על ההורים, כמצווה, שהיא חובה. מצוות חינוך הבנים היא חלק מרכזי במצוות תלמוד תורה, אשר שקולה כנגד כל המצוות. עם זאת, חובותיו של הילד מוגדרים במקורות באופן ברור. הדיבר "כבד את אביך ואת אמך" )שמות כ', 11( והפסוק "איש אמו ואביו תיר או" )ויקרא י"ט, 3( מלמדים על חובת כיבוד הורים, על הסמכות המוקנית להם ועל הבנת מעמדו של הילד בתא המשפחתי )אבינר, 1992(. בעבר, החינוך היה מוטל על ההורים ועל המשפחה, ובמהלך השנים ועם הקדמה, החברה הפכה לשותפה באחריות החינוך, ועל פי חוק קיבלה על עצמה אחריות ללימוד השכלה וערכים תרבותיים )גליק, 1999(. ככל הידוע, אין מחקר שבדק הבדלים בסגנון ההורות בין דתי ות לחילוני ות בישראל. עם זאת, מחקרים מעטים בדקו את ההבדלים בסגנון ההורות בין תרבות מסורתית לבין תרבות מערבית. מחקרים שעסקו בנושא, בחנו בעיקר את ההבדלים בין אימהות מארה"ב לבין אימהות מסין 2000( Li,.)Chao, 2001; Chen Liu & ממצאי המחקרים מצביעים על הבדלים בסגנונות הורות כתוצר של תפיסה תרבותית, מדגישים את מעורבות האם בחינוך, בעיקר בחברה המסורתית )1999 Fung, )Chen, ;1998 ומצביעים על הצורך בבחינת ההבדלים תוך התייחסות להבדלים בתפיסה התרבותית בהקשר של חינוך של ילדים ובכלל )2002.)Wu, מחקרים מצביעים על קיומה של העברה בין דורית של סגנון הורות, ונמצא קשר בין אינטראקציה הורית של הורים עם הוריהם שלהם, ובין האינטראקציה שלהם עם ילדיהם. העברה בין דורית היא חלק מתהליך הסוציאליזציה, והיא מתייחסת למקור של התנהגות ההורה ולעמדותיו, כגורמים הקשורים באופן הדוק להתנהגות ולעמדות שאותם ספג במשפחת המוצא )ליפשיץ, ;2005 Goodnow, Gitelson & McDermott, 2006; al. 2009 ;2005(. Schrodt et אחת ההנחות המרכזיות בתיאוריות העוסקות בהעברה בין דורית היא, שמשפחת המוצא מלווה את האדם במהלך חייו, היא כוח עיקרי וחשוב בעיצוב אישיות הפרט, ובמקרים רבים הפרט משחזר את ההיסטוריה המשפחתית שלו במשפחה שהוא עצמו מקים. בואן )1980,)Bowen,,1978 לדוגמה, רואה בהעברה בין דורית בסיס להבנת ההתנהגות של הפרט. ממצאי מחקרים תמכו בהנחות התיאורטיות

270 שרה בן דוד ומלי שחורי הללו. כך לדוגמה, במחקר שבחן את הקשר שבין עמדות שבהן מחזיקות אימהות בהשוואה לבנותיהן שבגרו, מצביעים הממצאים על ההשפעה שיש לאם על הבת, בעיקר בכל הקשור לעמדות כלפי מגדר 1997( al.,.)moen et השימוש באלימות היה שיטת חינוך מקובלת בעבר. בחינת מכלול מקורות המשפט העברי מלמדת, שענישה גופנית כאמצעי חינוך הייתה קיימת כבר בימי קדם, וניתן לה ביטוי הן במקורות "ספרותיים", הן בנורמות משפטיות. סקירה של המקורות לאורך התקופות מראה, כי בדורות האחרונים הובעו דעות שונות לחלוטין, השוללות את השימוש באמצעי אלימות כלפי קטינים מכול וכול )הכהן, תשס"ד(. עם זאת, כיום עדיין קיימים הורים המשתמשים בענישה פיזית כדרך חינוכית )1994 Strauss, )Greven, ;1990 ומקבלים את הביטוי "חוסך שבטו שונא בנו" כפשוטו. מחקרים שעסקו בנושא של שימוש בענישה פיזית, מצאו קשר חיובי בין אמונה דתית בקרב נוצרים לבין השימוש באלימות כאמצעי חינוכי. הורים בעלי אמונה דתית מוצקה השתמשו במידה רבה יותר באלימות כלפי ילדיהם )ראו למשל: (Gunnoe, 2006. עקב כך, אחת ההשערות במחקר זה הייתה, שקיים קשר בין עמדות כלפי שימוש באלימות בחינוך לבין מידת דתיות. העברה בין דורית השימוש באלימות בחינוך נבחן גם בהקשר של העברה בין-דורית, כלומר הקשר שבין משפחת המוצא לבין התנהגות ההורה עם ילדיו שלו. שטראוס )1994 )Straus, מתאר את המשפחה האלימה כ"עריסת האלימות" ל"מעגל האלימות" בתוך המשפחה ובין הדורות. כלומר, המנגנון והאווירה במשפחת המוצא מעודדים חזרה על נושאים ומצבים דיספונקציונליים ביחסים העכשוויים במשפחה. להתנסויות העבר של ההורה עם דמויות משמעותיות במהלך חייו, ובעיקר עם אמו, יש השפעה מכרעת על יחסיו בהווה ועל דפוסי תפקודו עם ילדיו הוא. יחסים בלתי תקינים ופוגעים, בין הורים לבין ילדיהם, בילדות המוקדמת, עשויים לנבא התנהגות דומה של ילדים אלה בהתבגרם כלפי ילדיהם, או להסביר התפתחות יחסים בלתי תקינים עם ילדיהם )ראו לדוגמה: סקירת ספרות של.)Holtzworth-Munroe et al, 1997 מטרת המחקר הייתה לבחון את ההבדלים בסגנון ההורות של נשים דתיות ושל נשים חילוניות, הגרות ביישובי יהודה ושומרון, ולבחון את הקשר שבין סגנון ההורות של האימהות ושל הבנות. דפוסי משפחה והקשר שבין אם לבת בקרב דתיות וחילוניות מעניין במיוחד בקרב אוכלוסייה זו, שכן הספרות שעוסקת בקשר שבין סגנון הורות לבין עמדות כלפי אלימות כנגד ילדים, לא התייחסה למשתנה הדת, ואף לא לקשר שבין אימהות לבנותיהן במובן של העברה בין דורית של דפוסי חינוך הנרכשים במשפחת המוצא. שוער, כי יימצא דמיון רב יותר, הן בסגנון ההורות, הן בעמדות כלפי שימוש באלימות, בין אימהות דתיות לבין בנות דתיות, בהשוואה לחילוניות. זאת, בהתבסס על תפיסות חינוכיות דתיות בהשוואה לתפיסות חינוכיות חילוניות. שכן, החינוך הדתי מכוון לקשר הדוק בין האם לבת. הבנות, בדרך כלל, נישאות בגיל צעיר, גרות על פי רוב בבית הוריהם עד ליום נישואיהן ומקיימות אורח חיים מסורתי ושמרני, כמקובל בסביבתן. לעומת זאת, בחברה החילונית, ברוב המקרים הבנות, טרם הינשאן, מתגייסות לצבא ויוצאות מן הבית. בחלק גדול מהמקרים הן יוצאות לעצמאות וניתקות מבית הוריהן, למשך שנים מספר, עוד

סגנון הורות ועמדות כלפי אלימות בראייה בין-דורית בקרב דתיות וחילוניות מיהודה ושומרון 271 בטרם הינשאן. עוד שוער, כי נשים דתיות יתאפיינו בסגנון הורות סמכותי במידה רבה יותר, בהשוואה לנשים חילוניות שיתאפיינו בסגנון הורות מתירני יותר. השיטה הנבדקים: במחקר השתתפו 198 נבדקות, 99 אימהות ו 99 בנותיהן. כל המשתתפות, אימהות ובנות, היו נשים נשואות ואימהות לילדים. 48.9% מן האימהות ו 49.5% מהבנות הגדירו עצמן כדתיות, 15.2% מהאימהות ו 10.1% מהבנות הגדירו עצמן כמסורתיות, ו 36.3% מהאימהות ו 40.4% מהבנות הגדירו עצמן כחילוניות. ממוצע הגיל של האימהות היה 53 שנים )טווח 68-43 שנים, )SD=5.36 ושל הבנות 28 שנים בממוצע )טווח 37-21 שנים,.)SD=4.11 מאחר שלא נמצאו הבדלים בין נבדקות שהגדירו את עצמן כחילוניות, לבין נבדקות שהגדירו את עצמן כמסורתיות שתי הקבוצות אוחדו לקבוצה אחת )להלן "חילוניות"(. רוב הנבדקות היו ילידות הארץ, אם כי שיעור הבנות ילידות ישראל )95%( רב יותר מזה של האימהות )81%(. האימהות נישאו בממוצע בגיל 20 שנה,)SD=2.08( ואילו הבנות נישאו בממוצע בגיל 21 שנה.)SD=2.19( לאימהות בממוצע יותר מארבעה ילדים,)SD=1.37( ולבנותיהן יותר משני ילדים בממוצע.)SD=1.03( לא נמצאו הבדלים בין האימהות הדתיות ובין האימהות החילוניות, הן בנוגע לגיל שבו נישאו והן בנוגע למספר הילדים הממוצע. עם זאת, טווח מספר הילדים בקרב האימהות הדתיות היה גדול יותר )11-2 ילדים( בהשוואה לאימהות החילוניות )5-1 ילדים(. כשני שלישים מן האימהות הן בעלות השכלה תיכונית, וכחמישית בעלות השכלה על תיכונית. בקרב הבנות התמונה הפוכה, כשני שלישים הן בעלות השכלה על תיכונית, וכשליש בעלות השכלה תיכונית, הבדל שנמצא מובהק. כשני שלישים מן האימהות עובדות, לעומת קרוב ל 90% מן הבנות. כמחצית מן האימהות ומן הבנות מתגוררות באריאל, וכמחציתן ביישובים/בהתנחלויות. כ 57% מהבנות מתגוררות באותה העיר כמו אימותיהן )57%(, ואף באותה השכונה )14%(. הכלים: שאלון פריטים אישיים: כולל שאלות בנושאים: גיל, מין, רמת הדתיות, רקע משפחתי מפורט. שאלון לבחינת סגנון הורות: al.( Parenting Practice Questionnaire (Robinson et (1995( השאלון בודק שלוש קטגוריות עיקריות: סגנון הורות סמכותי )שאלות לדוגמה: "מסבירה לילדים שלי מדוע יש לציית לכללים", "מאפשרת לילדים להשפיע על הכללים של המשפחה", מגיבה לרגשות או לצרכים של הילדים שלי", "סבלנית עם ילדיי"(; סגנון הורות סמכותני )"אני מפליקה לילדים שלי כאשר הם אינם צייתנים"; "מתפרצת בכעס על הילדים שלי"; "מענישה על ידי מניעת פריווילגיות בלי יותר מדי הסברים"(; וסגנון הורות מתירני )"מוותרת לילדים כאשר הם מתמרמרים בנוגע למשהו", "מתעלמת מהתנהגות שלילית של הילדים", "אני פוחדת שהענשת הילדים על התנהגות שלילית תגרום להם שלא לאהוב אותנו, ההורים"(.

272 שרה בן דוד ומלי שחורי שאלון לבחינת עמדות ותפיסות של אלימות: שאלון זה פותח על ידי אייזקוביץ ואינס )אינס, 1994(. השאלון בודק עמדות ותפיסות בנוגע לאלימות כלפי ילדים, על פי שתי קטגוריות עיקריות: לגיטימציה וסיבות לשימוש באלימות כלפי ילדים, ולתגובה של ההורה למגוון התנהגותיות של הילד. הקטגוריה הראשונה מתחלקת לסיבות: "סיבות הקשורות בילד" )למשל: "לפעמים הילד מביא את ההורה למצב שהוא נאלץ להכות אותו", "ילד שיודע להתנהג כפי שמצפים ממנו ימנע מעצמו מכות"( ו"סיבות הקשורות בהורה" )למשל: "להורים שמכים את ילדם יש בעיות נפשיות", "ההורה המכה לא מסוגל לשלוט במעשיו"(. הקטגוריה השנייה מתחלקת לתגובות: "תגובה סמכותית" )למשל: "ההורה אחראי למכות שהוא מכה את ילדו"(, ול"תגובה טיפולית" )למשל: "התמודדות עם אלימות כלפי ילדים היא בעיקר תפקידם של העובדים הסוציאליים"(. הדגימה וההליך: המדגם הוא מדגם מכוון מטרה. במחקר השתתפו רק נשים שהתאימו לדרישות המדגם, אימהות ובנותיהן. תנאי נוסף היה, שהבנות תהיינה נשואות ובעצמן אימהות לילדים. עוזרי המחקר ניגשו לבתי נבדקות שאותרו טלפונית, ולאחר שהביעו הסכמתן להשתתף במחקר. במקרים שבהם האימהות והבנות לא גרו באותו יישוב, נעשו תיאומים טלפוניים ונקבעו פגישות בבתי הנבדקות. לנבדקות הוסבר כי מדובר בשאלונים אנונימיים לצורכי מחקר בלבד. במדגם נכללו 99 זוגות של אם ובתה. השאלונים הועברו במהלך שנת 2008, במשך כשלושה חדשים. הממצאים הבדלים בין דוריים בסגנונות הורות, ועמדות כלפי אלימות, נבחנו בעזרת ניתוחי שונות מרובים, בעבור אימהות דתיות לעומת אימהות חילוניות. בהמשך נערכו מתאמי פירסון לבחינת הקשרים בין סגנונות ההורות של הבנות לבין סגנונות ההורות, ועמדות כלפי אלימות של האימהות, על פי מידת הדתיות של האימהות. סגנונות הורות: לוח 1 מציג ממוצעים וסטיות תקן של סגנונות הורות על פי דור ומידת דתיות של האם. ניתוחי השונות מוצגים בלוח 2. יש לציין כי גיל האם/הבת לא נמצא קשור למשתני המחקר.

סגנון הורות ועמדות כלפי אלימות בראייה בין-דורית בקרב דתיות וחילוניות מיהודה ושומרון 273 לוח 1: ממוצעים וסטיות תקן של סגנונות הורות, לפי דור ומידת דתיות של האם )99=N( דתיות )48=N( בת אם SD M SD M 0.40 3.40 0.46 3.01 0.29 1.75 0.24 1.70 0.19 1.84 0.27 1.77 0.34 3.69 0.49 3.27 0.54 3.31 0.60 2.76 0.52 2.91 0.59 2.68 0.53 3.46 0.55 3.15 0.39 2.02 0.37 1.90 0.25 1.22 0.27 1.28 0.33 1.60 0.28 1.63 0.55 2.49 0.48 2.25 חילוניות )51=N( בת אם SD M SD M 0.43 3.31 0.42 2.99 0.27 1.65 0.27 1.68 0.32 1.83 0.25 1.86 0.47 3.53 0.47 3.17 0.57 3.22 0.56 2.88 0.46 2.82 0.45 2.63 0.62 3.48 0.49 3.12 0.36 1.83 0.37 1.91 0.30 1.25 0.32 1.36 0.31 1.51 0.34 1.48 0.52 2.27 0.33 2.24 סמכותיות כללי סמכותניות כללי מתירנות כללי סמכותיות: מעורבות הסבר דמוקרטי מזג נוח סמכותניות: עוינות מילולית ענישה ללא הסבר ישירות לבחינת ההבדלים בסגנונות ההורות לפי דור ולפי מידת דתיות של האם, נערכו שלושה ניתוחי שונות מרובים, בעבור המדדים הכלליים: סמכותיות, סמכותניות, ומתירנות; בעבור ממדי סמכותיות ובעבור ממדי סמכותניות. מדדים כלליים )סמכותיות, סמכותניות, מתירנות(: ניתוח השונות המרובה לא נמצא מובהק בעבור מידת דתיות )03.= 2,1.06=(3,95)F(, n.s., η אך נמצא מובהק בעבור דור )34.= 2,16.43=(3,95)F(.,001.>p η האינטראקציה מידת דתיות ודור לא נמצאה מובהקת )07.= 2,2.24=(3,95)F(. n.s., η ממדי סמכותיות: ניתוח השונות המרובה נמצא מובהק בעבור מידת דתיות =.11( 2,)F(4,94)=2.89, p<.05, η בעבור דור F(4,94)=15.15,(,1.77=(4,94)F n.s.,( אך לא בעבור האינטראקציה מידת דתיות ודור,001.>p(, η 2 39.= 07.= 2 η(. ממדי סמכותניות: ניתוח השונות המרובה נמצא מובהק בעבור מידת דתיות =.17( 2,)F(4,94)=4.71, p<.01, η בעבור דור =.19( 2,)F(4,94)=5.45, p<.001, η אך לא בעבור האינטראקציה מידת דתיות ודור )09.= 2,2.19=(4,94)F(. n.s., η לוח 2 מציג את ניתוחי השונות החד משתניים בעבור סגנונות הורות לפי מידת דתיות, לפי דור ופי האינטראקציה של מידת דתיות ודור.

274 שרה בן דוד ומלי שחורי לוח 2: ניתוחי שונות של סמכותיות, סמכותניות ומתירנות לפי מידת דתיות, דור והאינטראקציה מידת דתיות ודור )99=N( דור )F(1,97 )η 2 ( 43.12*** (.31) 0.05 (001) 0.55 (.01) סמכותיות כללי סמכותניות כללי מתירנות כללי סמכותיות: מעורבות מידת דתיות )F(1,97 )η 2 ( 0.74 (.01) 1.52 (.02) 0.68 (.01) מידת דתיות x דור )F(1,97 )η 2 ( 0.44 (.005) 1.76 (.02) 4.54* (.05) 0.26 (.003) 2.33 (.02) 0.09 (.001) 0.25 (.003) 4.58* (.05) 0.66 (.01) 0.77 (.01) 3.58 (.04) 48.94*** (.34) 40.40*** (.29) 8.99** (.09) 31.82*** (.25) 0.14 (.001) 7.84** (.08) 0.01 (.001) 6.27* (.06) הסבר דמוקרטי מזג נוח סמכותניות: עוינות מילולית ענישה ללא הסבר ישירות 3.03 (.03) 0.03 (.001) 1.01 (.01) 0.01 (.001) 2.06 (.02) 1.70 (.02) 5.12* (.05) 2.15 (.02) *p<.05, **p<.01, ***p<.001 הלוח מראה כי במדדים הכלליים, נמצא הבדל לפי דור בעבור סמכותיות, והבדל לפי האינטראקציה בין דור לבין מידת דתיות בעבור מתירנות. לא נמצאו הבדלים לפי מידת דתיות. מידת הסמכותיות של הבנות נמצאה גבוהה באופן מובהק מזו של האימהות, בלי תלות במידת הדתיות של האם. בחינה של האינטראקציה המובהקת בעבור מתירנות הראתה כי קיים הבדל בין דורי בעבור אימהות דתיות )04.= 2,4.01=(1,97)F(,,05.>p η באופן שרמת המתירנות של הבנות גבוהה מזו של האימהות, אך לא נמצא הבדל בין דורי בעבור אימהות חילוניות. בעבור ממדי הסמכותיות נמצאו הבדלים מובהקים לפי דור, אך לא לפי מידת דתיות או

סגנון הורות ועמדות כלפי אלימות בראייה בין-דורית בקרב דתיות וחילוניות מיהודה ושומרון 275 לפי האינטראקציה בין דור לבין מידת דתיות. מידת הסמכותיות של הבנות, בכל הממדים, נמצאה גבוהה באופן מובהק מזו של אימותיהן, מעבר למידת הדתיות של האם. בעבור ממדי הסמכותניות נמצאו הבדלים בין דוריים בממדים ענישה וישירות, הבדל לפי מידת דתיות של האימהות בממד "ללא הסבר", והבדל לפי האינטראקציה בין דור לבין מידת דתיות בעבור עוינות מילולית. רמת הענישה של האימהות נמצאה גבוהה מזו של הבנות, אך מידת הישירות של הבנות נמצאה גבוהה מזו של אימותיהן, בלי תלות במידת הדתיות של האם. המדד "ללא הסבר" נמצא גבוה יותר בקרב אימהות ובנות דתיות, מאשר בקרב אימהות ובנות חילוניות. בחינה של האינטראקציה המובהקת בעבור עוינות מילולית הראתה, כי ההבדלים בין אם לבת בכל תת קבוצה לפי מידת דתיות אינם מובהקים, אולם קיים הבדל מובהק בין בנות לאימהות דתיות לבין בנות לאימהות חילוניות )06.= 2,5.85=(1,97)F(,,05.>p η באופן שהראשונות משתמשות בעוינות מילולית יותר מן השניות. לא נמצא הבדל מקביל בעבור אימהות )דתיות לעומת חילוניות(. לוח 3: ממוצעים וסטיות תקן של עמדות כלפי אלימות, לפי דור ומידת דתיות של האם )99=N( דתיות )48=N( בת אם SD M SD M 0.53 3.44 0.48 3.19 0.36 1.35 0.48 1.43 0.62 3.08 0.60 2.68 0.57 2.45 0.61 2.44 חילוניות )51=N( בת אם SD M SD M 0.59 3.10 0.54 2.82 0.49 1.60 0.61 1.79 0.51 2.78 0.59 2.42 0.54 2.68 0.51 2.55 גורמים בילד תמיכה אישית באלימות לגיטימציה לאלימות גורמים בהורה ניתוח השונות נמצא מובהק בעבור מידת דתיות )18.= 2,5.01=(4,94)F(,,01.>p η וכן בעבור דור )27.= 2,8.58=(4,94)F(,,001.>p η אך לא בעבור האינטראקציה בין מידת דתיות ודור )06.= 2,1.58=(4,94)F(. n.s., η לוח 4 מציג את ניתוחי השונות החד משתניים בעבור מידת דתיות, דור והאינטראקציה מידת דתיות ודור.

276 שרה בן דוד ומלי שחורי לוח 4: ניתוחי שונות של עמדות כלפי אלימות לפי מידת דתיות, דור והאינטראקציה מידת דתיות ודור )99=N( מידת דתיות x דור )F(1,97 )η 2 ( דור )F(1,97 )η 2 ( מידת דתיות )F(1,97 )η 2 ( עמדות: 0.02 (.001) 25.41*** (.21) 14.18*** (.13) גורמים בילד 1.90 (.02) 10.77** (.10) 11.60*** (.11) תמיכה אישית באלימות 0.07 (.001) 29.69*** (.23) 8.94** (.08) לגיטימציה לאלימות 2.53 (.03) 3.72 (.04) 2.64 (.03) גורמים בהורה *p<.05, **p<.01, ***p<.001 נמצאו הבדלים בין דוריים וכן הבדלים לפי מידת דתיות של האם בעבור התפיסה כי גורמים בילד אחראים לאלימות כלפיו, בעבור עמדות התומכות באלימות, ובעבור מתן לגיטימציה לאלימות. לא נמצאו הבדלים בעבור התפיסה כי גורמים בהורה אחראים להתנהגותו האלימה. ההבדל הבין דורי )לוח 3( מלמד כי הבנות סבורות, יותר מאימותיהן, כי גורמים בילד אינם אחראיים לאלימות כלפיו, תמיכתן באלימות קטנה יותר, והן נותנות פחות לגיטימציה לאלימות בהשוואה לאימהות, כל זאת מעבר למידת דתיותן של האימהות. כלומר, ההבדלים הבין דוריים דומים בתוך כל קבוצה לפי מידת דתיות. ההבדל לפי מידת דתיות מלמד, כי נשים )בנות ואימהות( דתיות סבורות, יותר מנשים חילוניות, כי גורמים בילד אינם אחראיים לאלימות כלפיו, תמיכתן באלימות קטנה יותר והן פחות נותנות לגיטימציה לאלימות בהשוואה לנשים חילוניות, כל זאת מעבר להשתייכות הדורית. לוח 5 מראה, כי בעבור אימהות חילוניות נמצאו מתאמים חיוביים, מובהקים וגבוהים בין מידת הסמכותיות, הסמכותניות, והמתירנות של האם לזו של הבת, בהתאמה. כלומר, ככל שהאם סמכותית יותר, כך גם בתה, ככל שהאם סמכותנית יותר, כך גם הבת, וככל שהאם מתירנית יותר, כך גם הבת. מתאמים חיוביים מקבילים נמצאו גם בקבוצה שבה האימהות דתיות, בעבור סמכותניות ומתירנות, אך עוצמתם נמוכה יותר, ולא נמצא קשר בעבור הסגנון הסמכותי. בשתי הקבוצות, ככל שהאם ביטאה עמדות התומכות בכך שגורמים בילד אחראיים לאלימות, וככל שנתנה לגיטימציה לאלימות, כך היה סגנון ההורות של הבת סמכותני יותר.

סגנון הורות ועמדות כלפי אלימות בראייה בין-דורית בקרב דתיות וחילוניות מיהודה ושומרון 277 לוח 5: מתאמים בין סגנונות הורות של הבת לבין סגנונות הורות, ועמדות האם לפי מידת דתיות )99=N( אימהות: סמכותיות כללי בנות: ***49. סמכותיות כללי 01.- סמכותניות כללי 01. מתירנות כללי סמכותיות כללי סמכותניות כללי מתירנות כללי סמכותניות כללי -.23 מתירנות כללי -.30* שליטה כעס חיצוני כעס פנימי גורמים בילד אימהות חילוניות )51=N(.26 -.26 -.23.47*** תמיכה אישית באלימות -.49*** לגיטימציה לאלימות.02 גורמים בהורה -.33* -.32*.01 -.50*** -.14 -.07.24 -.38**.05.16.33*.43**.33* -.27 -.01.01 -.02.71*** -.02.50***.13 -.15 -.08 אימהות דתיות )48=N( -.20 -.05.05.03 -.36* -.03.04 -.07.13 -.08 -.44** -.07.16 -.10.12.04.03 -.20 -.29* -.20 -.31*.37**.35* -.10 -.04 -.22 *p<.05, **p<.01, ***p<.001 דיון ומסקנות במחקר הנוכחי נבחנו ההבדלים בסגנון ההורות של נשים דתיות ושל נשים חילוניות הגרות ביישובי יהודה ושומרון, ונבחן הקשר שבין סגנון הורות של אימהות לבין סגנון הורות של בנותיהן כאימהות. בנוסף, נבחנו עמדותיהן של דתיות ושל חילוניות כלפי אלימות כנגד ילדים, ונבחן הקשר בין עמדות אלה לסגנון ההורות. בניגוד למשוער, ברוב סגנונות ההורות נמצאו הבדלים בין אימהות לבין בנותיהן, בלי קשר לרמת הדתיות. השערת המחקר, בדבר קיומם של הבדלים בין נשים דתיות לנשים חילוניות בהעברה הבין דורית, התבססה על מחקרים שמצאו קשר בין אמונה דתית ובין סגנון הורות )ראו למשל:,)Gunnoe, 2006 בשל המאפיינים של החינוך הדתי, ובשל אורח החיים הדתי. לפיכך, ניתן היה להניח, כי ההעברה הבין דורית בין אימהות לבנות דתיות תהיה רבה יותר בהשוואה למגזר החילוני. ייתכן שניתן להסביר את העדר ההבדלים הבין דוריים בכך, שכיום החשיפה של העולם הדתי לעולם החיצוני רבה יותר מבעבר. הפער שבין אימהות דתיות לבנותיהן, בכל מיני תחומים, גדול יותר כיום; קיימות תוכניות חינוכיות להעצמת הנערות הדתיות, והנשים הדתיות נתפסות בעידן המודרני כ"מעצבות תרבות בעדינות" ו"כמובילות מהלכים קדימה בקנה מידה לאומי" )ריינר רוטלינגר, 2009(. בנוסף, כיום, רוב הנשים הדתיות הצעירות משלבות גידול ילדים עם עבודה ו/או עם לימודים. זהו סגנון חיים שונה, ברוב המקרים,

278 שרה בן דוד ומלי שחורי מסגנון החיים שאפיין את בית הגידול שלהן. ייתכן שהחשיפה לעולם החילוני מקשה עליהן את חינוך הילדים, ומובילה לסגנון הורות מתירני; סגנון הורות שנובע, לעתים קרובות, מקושי ומהימנעות של ההורים לעמוד במשימות ההוריות שלהם, כגון התמודדות עם קונפליקטים )עומר, 2000(. חיזוק להנחה זו ניתן לראות בדמיון שנמצא בין הבנות הדתיות לבנות החילוניות. שתי הקבוצות הללו התאפיינו במידת סמכותיות גבוהה יותר מזו של אימותיהן. זאת ועוד, בנות דתיות השתמשו בסגנון הורות מתירני במידה רבה יותר בהשוואה לאימותיהן. עם זאת, יש מקום לחזק הנחה זו במחקרי המשך שיבחנו את הנושא, שכן, ככל הידוע, זהו המחקר הראשון שהתייחס להבדלים בדפוסי ההורות בראייה של העברה בין דורית. הממצאים באשר למידת הסמכותיות אצל הבנות הדתיות ואצל החילוניות תואמים ממצאי מחקרים המצביעים על ההשפעה המיטיבה של חינוך סמכותי על התפתחות הילד )2009 Garcia,.)Garcia & בנוסף, ממצאי המחקרים מראים, שהתפתחות הזהות והמיומנויות הבין אישיות של ילדים מתקדמות יותר במשפחות שבהן קיימת סמכות הורית יעילה ובריאה; סמכות הבאה לידי ביטוי בנוכחות מעשית ורגשית של ההורים בחיי המתבגר, תוך הצבת גבולות והגבה על הפרתם, בצד מתן מידה רבה של עצמאות ונפרדות )טוראל, 2003(. ייתכן ששימור הדפוס ההורי של האימהות, וחיזוקו אצל הבנות, הם המשך ישיר להשפעה המיטיבה של סגנון זה. השערה נוספת הייתה בדבר הקשר בין מידת הדתיות לבין שימוש באלימות בחינוך. קו זה של דמיון בין הבנות, בלי קשר לרמת דתיותן, שנמצא בהתייחס לסגנון ההורות, נמצא גם בעמדות כלפי שימוש באלימות בחינוך ילדים. ככלל נמצא, כי הבנות מאמינות פחות מאימותיהן שהילד אשם באלימות כלפיו, הן תומכות פחות מאימותיהן בשימוש באלימות בחינוך בכלל, והן נותנות פחות לגיטימציה לאלימות כאמצעי חינוכי בהשוואה לאימותיהן. ממצא זה תומך בהנחה הקודמת בדבר החשיפה לעולם התוכן העכשווי כמשפיע על תפיסות חינוכיות, על סגנון הורות, וכנראה, גם על עמדות כלפי שימוש באלימות בחינוך. זאת ועוד, ייתכן שניתן לראות בממצאים תוצאה של שינוי בעמדות התומכות בחינוך הכולל אלימות, וקבלה של עמדות המתנגדות לאלימות, עמדות שבאות לידי ביטוי בעשורים האחרונים הן באמצעי התקשורת, הן בחקירה, הן בספרות )ראו למשל: Straus, 2005.)Donnelly & יש לציין, כי נטייה זו נמצאה בולטת במידה רבה יותר בקרב הנשים הדתיות )בנות ואימהות(; אולם, ההבדלים הבולטים יותר מיוחסים דווקא להבדלים הבין דוריים. ניתן לסכם ולומר, כי ממצאי המחקר הנוכחי מאששים את התפיסה שקיימת העברה בין דורית בסגנון הורות, אם כי העברה זו תלוית קבוצה וסגנון. עם זאת, לא נמצא שקיימת העברה בין דורית של התמיכה באלימות בחינוך, ונמצאו הבדלים בין הבנות לאימהות במשתנה זה. ככלל ניתן לומר, שהשינויים שחלו בתפיסות חינוכיות כלליות חדרו גם למשפחות הדתיות, אם כי בקצב שונה מאשר במשפחות חילוניות; וכי לתפיסות החברתיות באשר לסגנון הורות יש השפעה חזקה יותר מאשר ההעברה הבין דורית. עם זאת, יש להתייחס למחקר זה כמחקר חלוץ, מאחר שמדובר במדגם נוחות, מאזור מסוים ומוגבל בארץ. אומנם, במחקר השתתפו אימהות ובנותיהן האימהות, דבר שהוא חידוש ותורם לידע בספרות. אולם יש לחזור על מחקר זה במדגם מגוון יותר, בקבוצות אחרות ובאזורים אחרים, כדי לחזק את ממצאי המחקר.

סגנון הורות ועמדות כלפי אלימות בראייה בין-דורית בקרב דתיות וחילוניות מיהודה ושומרון 279 רשימת מקורות אבינר ש', 1992; החינוך הטבעי בשנות החיים הראשונות, ספריית בית אל, בית אל. אינס א', 1994; עמדות ותגובות חברתיות של עובדים סוציאליים ושוטרים, כלפי אלימות נגד נשים בישראל, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, חיפה. בר אב ת', 2001; הורים ותומים, דרכים חדשות להתמודדות עם הורות, הוצאות רז, קריית ביאליק. גליק ש', 1999; החינוך בראי החוק וההלכה, המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר ללימודי היהדות, ירושלים. הכהן א', 2004; "על איסור האלימות בחינוך: חושך שבטו שונא בנו? פרשת בהעלותך", בתוך: א' הכהן ומ' וויגודה )עורכים(, דעת אתר לימודי יהדות ורוח, 167, משרד המשפטים ומכללת שערי משפט, ירושלים.)www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/167-2.htm( טוראל מ', 2003; "הורות סמכות ומתבגרים", על מה: כתב עת לקידום מעמד האישה, 12, משרד החינוך התרבות והספורט, ירושלים.(http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?source=366( ליפשיץ ע', 2005; "העברה בין דורית והשפעתה על כניסת נשים למערכת זוגית אלימה", מתוך אתר לאנשי מקצוע לגיל הרך.)www.gilrach.co.il/article( סולברג ש', 1999; פסיכולוגיה להורים, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב. עומר ח', 2000; שיקום הסמכות ההורית, מודן, תל אביב. ריינר רוטלינגר ר', 2009; "לעמוד על המשמר טוב טוב": יחס הרבנים לתיאטרון נשים דתיות, מכללת תלפיות, תל אביב.)www.jnet.macam.ac.il/admin/uploads/research/file_4.doc( Baumrind D., 1977; "The Development of Instrumental Competence through Socialization", In A.D. Pick (chair), Minnesota Symposium on Child Development, University of Minnesota Press, Minneapolis, MN, pp. 3-46. Baumrind D., 1991; "Parenting Styles and Adolescent Development" In Brooks-Gunn J., Lerner R. & Petersen A.C. (eds.), The Encyclopedia on Adolescence, Garland, New York, pp. 746-758 Bowen M., 1978; Family Therapy in Clinical Practice, Aronson, New York. Bowen M., 1980; "Key to the Use of the Genogram", In E.A. Carter & M. McGoldrick (eds.), The Family Life Cycle: A Framework for Family Therapy, Gardner, New York. Bronfenbrenner U., 1979; The Ecology of Human Development, Harvard University Press, Cambridge, MA.

280 שרה בן דוד ומלי שחורי Bronfenbrenner U. & Morris P.A., 1998; "The Ecology of Developmental Processes", In W. Damon & R.M. Lerner (eds.), Handbook of Child Psychology: 1: Theoretical Models of Human Development, Wiley, New York, pp. 993-1028. Chao R.K., 2001; "Extending Research on the Consequences of Parenting Style for Chinese Americans and European Americans", Child Development, vol. 72, pp. 1832-1843. Chen X., 1998; "The Changing Chinese Family: Resources, Parenting Practices, and Children s Social- Emotional Problems", In U.P. Gielen & A.L. Comunian (eds.), Family and Family Therapy International Perspective, Edizioni, LINT, Trieste. Chen X., Liu M. & Li D., 2000; "Parental Warmth, Control, and Indulgence and their Relations to Adjustment in Chinese Children: A Longitudinal Study", Journal of Family Psychology, vol. 14, pp. 401-419. Darling A. & Steinberg L., 1993; "Parenting Style as Context: An Integrative Model", Psychological Bulletin, vol. 113, pp. 487-496. Donnelly M. & Straus M., 2005; Corporal Publishment of Children in Theoretical Perspective, Yale University Press, New Haven. Fung H., 1999; "Becoming a Moral Child: The Socialization of Shame Among Young Chinese Children", Ethos, vol. 27, pp.180-209. Holtzworth-Munroe A., Bates L., Smutzler N. & Sandin E., 1997; "A brief Review of the Research on Husband Violence", Aggression and Violent Behavior, vol. 2, pp. 62-99. Hoeve M., Dubas J.S., Eichelsheim V.I., Van der Laan P.H., Smeenk V. & Gerris J., 2009; "The Relationship between Parenting and Delinquency: A Meta-analysis", Journal of Abnormal Child Psychology. vol. 37, pp. 749-777. Garcia F. & Garcia E., 2009; "Is Always Authoritative the Optimum Parenting Style? Evidence from Spanish Families", Adolescence, vol. 44, pp. 101-132. Gitelson I.B. & McDermott D., 2006; "Parents and their Young Adult Children: Transitions to Adulthood", Child Welfare, vol. 85, pp. 853-866. Goodnow J.J., 2005; "Family Socialization: New Moves and Next Steps", New Directions for Child and Adolescent Development, vol. 109, pp. 83-90. Gunnoe M.L., Hetherington E.M. & Reiss D., 1999; "Parental Religiosity, Parenting Style and Adolescent Social Responsibility", Journal of Early Adolescence, vol. 19, pp. 199-225. Greven P., 1990; Spare the Child: The Religious Roots of Physical Punishment and the Psychological Impact of Physical Abuse, Knopf, New York.

סגנון הורות ועמדות כלפי אלימות בראייה בין-דורית בקרב דתיות וחילוניות מיהודה ושומרון 281 Jacobson K.C. & Crockett L.J., 2001; "Parental Monitoring and Adolescent Adjustment: An Ecological Perspective", Journal of Research on Adolescence, vol. 10, pp. 65-97. McKinney C., Donnelly R. & Renk K., 2008; "Perceived Parenting, Positive and Negative Perceptions of Parents, and Late Adolescent Emotional Adjustment", Child and Adolescent Mental Health, vol. 13, pp. 66-73. Moen P., Erickson M.A. & Dempster-McClain D., 1997; "Their Mothers' Daughters? The Intergenerational Transmission of Gender Attitudes in a World of Changing Roles", Journal of Marriage and the Family, vol 59, pp. 281-293. Reitman D., Rhode P.C., Hupp S.D.A. & Altobello C., 2002; "Development and Validation of the Parental Authority Questionnaire Revised", Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, vol. 24, 2, pp. 119-127. Robinson C.C., Mandleco B., Olsen S.F. & Hart C.H., 1995; "Authoritative, Authoritarian, and Permissive Parenting Practices: Development of a New Measure", Psychological Reports, vol. 77, pp. 818-830. Rossman B.B.R. & Rea J.G., 2005; "The Relation of Parenting Styles and Inconsistencies to Adaptive Functioning for Children in Conflictual and Violent Families", Journal of family violence, vol. 20, pp. 261-277. Rossman B.B.R. & Rea J.G.2005,; "The Relation of Parenting Styles and Inconsistencies to Adaptive Functioning for Children in Conflictual and Violent Families", Journal of Family Violence, vol. 20, pp. 261-277. Schrodt P., Ledbetter A.M., Jernberg K.A., Larson L., Brown N. & Glonek K., 2009; "Competence in the Parent Child Relationship Family Communication Patterns as Mediators of Communication", Journal of Social and Personal Relationships, vol. 26, pp. 853-874. Scott-Little M.C. & Holloway S.D., 1994; "Caregivers' Attributions about Children's Misbehavior in Child-Care Centers", Journal of Applied Developmental Psychology, vol. 15, 2, pp. 241-253. Straus M.A. & Donnelly D.A., 1994; Beating the Devil Out of Them: Corporal Punishment in American Families, Jossey-Bass/ Lexington, San Francisco. Turner E.A., Chandler M. & Heffer R.W., 2009; "The Influence of Parenting Styles, Achievement Motivation and Self-Efficacy on Academic Performance in College Students", Journal of College Student Development, vol. 50, pp. 337-346. Witt S.D., 1997; "Parental Influence on Children's Socialization to Gender Roles", Adolescence, vol. 32, pp. 253-259. Wu P., Robinson C.C., Chongming Y., Hart C.H. & Olsen S.F., 2002; "Similarities and Differences in Mothers Parenting of Preschoolers in China and the United States International", Journal of Behavioral Development, vol. 26, pp. 481-491.